רציתי לעדכן אותכם שאני עכשיו אדם רציני ויש להתייחס אלי בכבוד הראוי.
ומה הופך אותי פתאום כך באמצע החיים לאדם רציני ומכובד?
זה שיש לי רואה חשבון!
כן כן, זאת האמת לאמיתה. ל
קיבוצניק מהדרום יש עכשיו רואה חשבון.
פתחתי זה מכבר עסק לעריכת וידאו והנסיבות חייבו אותי לקחת רואה חשבון אישי. הוא מייצג את עסק העריכה שלי בפני מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד כל מיני גופים. אנחנו נפגשים פעם בחודש אצלו במשרד ואני מעביר אליו את כל החשבוניות והקבלות שאספתי במהלך התקופה, כדי שיעשה סיכומים וחישובים מסובכים שאם המחשבון שלי בבית רק שומע עליהם - הוא מתפוצץ.
כשהגעתי אליו למשרד מאד התרגשתי. אחרי הכול זאת הפעם הראשונה שאני רואה רואה חשבון. לא ידעתי איך צריך להתנהג, מה להגיד ואם הוא בצד של הטובים או הרעים. בדמיוני דמיינתי איש שמנמן עם משקפיים יושב בתוך ערימת ניירות מקומטים ובידו עיפרון מחודד. בפועל מצאתי מולי איש רזה עם לפטופ. אם הייתי רואה אותו סתם כך בתור לבדיקת דם, בחיים לא הייתי חושד בו שהוא רואה חשבון. הוא יותר מזכיר ספרן.
הוא דיבר בשפה שאני לא מבין אשר הכילה ביטויים כמו "רווח תפעולי שותף", "ניכוי מס תשומה", "הכנסות מיגיעה אישית", "תקרת הפקדה מוטבת מריבית" ועוד. ביקשתי ממנו בנימוס לדבר לאט ולהשתמש בביטויים פשוטים שלא דורשים מילון צמוד ועושים חשק לצאת לפנסיה, אז הוא נתן לי הרצאה של שעה קלה על כלכלה. הוא היה נינוח וסבלני ולא יצא מכליו גם כששאלתי מתי הכי כדאי לי להנפיק את החברה שלי בבורסה (לעולם לא).
בסה"כ הבנתי את רוב מה שהוא אמר, זה לא בשמיים. כשמסבירים לי פשוט אני מבין. הרעיון הוא שעדיף שיהיו יותר הכנסות מהוצאות, זאת אומרת שצריך לשמור על מאזן חיובי. אמרתי לו בצחוק שהוא יכול לעזור לי בעניין זה אם יגבה ממני קצת פחות כסף, אבל הוא לא צחק. כנראה שלרואי חשבון אין הומור עצמי.
בתגובה הוא אמר שעלי להיות מאד מסודר כי מדי פעם פקידי שומה עושים ביקורת פתע בעסקים, ואם הם מוצאים אי סדרים אז אוי ואבוי לאותו אדם. אמרתי לאדון שיסיר דאגה מליבו. אני נולדתי מסודר, הבית שלי תמיד מסודר ואבא שלי היה פעם סדרן רכב (כשעוד היה מה לסדר). חוץ מזה שלא מפחידים אותי פקידי שומה. היתה לי בתיכון מורה למתמטיקה עם שומה ענקית וכל השיעור הייתי מהופנט ממנה. זה למה הורידו אותי הקבצה וזה למה אני צריך היום רואה חשבון.
לקראת סוף הפגישה אמרתי לו שאני יודע שראשי התיבות של קופ"ג זה קופת גמל, אבל זה לא עשה עליו רושם. לפני שנפרדנו הוא פקד עלי להביא לפגישה הבאה אישור ניהול ספרים וטופס 106. אשכרה נתן לי שיעורי בית החצפצוף.
בסך הכול אני מאד משתדל - וגם לרוב מצליח - לעשות כל מה שהוא אמר לי כי אני איש ישר ושומר חוק אשר משלם למדינה בדיוק כמה שהיא מבקשת. אני רוצה לשמור איתה על יחסים טובים.
בשורה התחתונה, למרות כל החוקים והתקנות, אני מצליח לשמור על מצב רו"ח חיובי.
בתחילת החודש הבא אני שוב נוסע ל
פגישה עם רואה החשבון שלי. למישהו אולי יש עניבה?
(לא היה לי אומץ לשאול אותו מה זה טופס 106, אז הלכתי לגגל את המושג באינטרנט. מסתבר שזה משהו שקשור במיסים ותקבולים. לא יודע מה זה תקבולים. אבדוק בויקיפדיה).