ביום שני האחרון חגג קואופרטיב ההגברה "
שומעים חזק" שנה להקמתו. במדינה בה כמעט שאין מוקמים קואופרטיבים, אין זה עניין פשוט. במהלך השנה ניסחו החברים את התקנון, גיבשו את מטרותיו והחלו לעבוד בשטח. "אנחנו לא מאמינים בניצול עובדים, עולם המוזיקה וההגברה מושך אותנו ובקואופרטיב אנחנו משלבים מימוש עצמי עם הגשמת ערכים של שוויון, שיתוף ועבודה" מסביר גיא טלסניק, חבר גרעין להט, עד לימים אלה רכז נעורים בשער העמקים ובמקביל רכז השיווק של "שומעים חזק".
אחרי מספר שנים של חלומות, החליטו 12 בוגרי השומר הצעיר, בגילאי 22-27, חברים בתנועת החיים של השומר הצעיר להגשים את החלום. "הרעיון מסתובב כבר בערך ארבע שנים", מסביר אלעד קליינר, בן 27 מחולון, גזבר הקואופרטיב. "בהתחלה חשבנו להקים חברת הגברה. המטרה הראשונית הייתה להשאיר כספים שהתנועה מוציאה על הגברה בתוך התנועה. עם התבגרות החברים, הבנו גם את הצורך ביצירת תשתית כלכלית לבוגרים ואחרי שביררנו קצת הבנו שהדרך הנכונה לעשות את זה היא בצורה של קואופרטיב".
מתנגדים לעבודה שכירה
לרעיון לקח כאמור כארבע שנים להבשיל:
"תמיד היה ברור שזה רעיון נהדר אבל כולם היו
עסוקים במשימות אחרות. ברגע שהיו אנשים
שמוכנים לקום אל זה בבוקר, זה התחיל לקרות",
מסביר קליינר.
הקואופרטיב מורכב מצוות עבודה של חמישה חברים שמפעיל אותו באופן שוטף ושבעה חברים נוספים שמתגייסים לעבודות הגברה נקודתיות. בנוסף, אחת לשלושה חודשים מתכנסת אסיפת חברי הקואופרטיב על מנת לקבל החלטות על הדרך בצורה שיתופית ודמוקרטית.
בצד עקרונות יסוד של שוויון, וולונטריות ואוטונומיה, מופיע במסמך היסוד של הארגון, לא תאמינו, סעיף העוסק בעבודה שכירה - "אנו רואים בקיומה של עבודה שכירה מקור ליצירת פערים ולניצול כוח עבודתו של האדם על ידי זולתו. משום כך נסתייג, במסגרת "שומעים חזק", מנורמות של העסקת עובדים שכירים". דרישת שלום מהעבר הרחוק? די פשוט. חברי הקואופרטיב מבקשים להימנע מהקונפליקט בו רווח גבוה לבעלים דורש שכר נמוך לעובדים. "אנחנו לא מאמינים בניצול עובדים, אנחנו חושבים שזה פסול", מסביר גיא טלסניק. "אנחנו חושבים שככה צריכה להיבנות חברה אנושית - הרבה קואופרטיבים ולא חברות עם בוס שלא אכפת לו מהעובדים. קואופרטיב גם יוצר אנשים פעילים שאחראים על החיים שלהם ומעצבים את מקום העבודה מבחינה חברתית וכלכלית".
למה דווקא הגברה ותאורה? "עולם המוזיקה מושך הרבה מאיתנו. שניים מאיתנו למדו ומלמדים הגברה בבתי ספר מקצועיים ויש בתחום הזה הרבה ביקוש. בנוסף, הוא יכול להתפתח ולפתח בתוך תנועת הנוער והבוגרים של השומר הצעיר", עונה טלסניק. "כולנו בוגרי התנועה וזה עוד מעגל שבונה תנועת חיים מצד אחד תוך דרך קטנה לשינוי חברתי. המטרה היא להקים עוד קואופרטיבים שיקיפו מספר גדול של אנשים במספר תחומים", הוא מסביר.
למרות ריבוי תומכים ושותפים, הדרך לא הייתה קלה. בהקמת הקואופרטיב חברו אל המקימים גם מרכז הקואופרציה בתל אביב שמספק ליווי ארגוני ומשפטי ואנשי הקואופרציה בתנועה הקיבוצית יהודה פז (כיסופים), אילנה לפידות (צרעה) וחברים נוספים. הקושי העיקרי היה לתרגם את השפה השמו"צניקית הצעירה לשפה משפטית פורמלית. "התעקשנו שהתקנון יהיה כמה שיותר תואם את המטרות ומסמך העקרונות שניסחנו לפני. בתקנון מוסבר מה זה גרעין (קבוצה שיתופית אינטימית) ומה התפקיד שלו בקואופרטיב. בשונה מקואופרטיב רגיל למשל, חברי גרעין יכולים להעביר את המניה בין אחד לשני בלי למכור אותה". הדקדוקים השיתופיים והצורך ליצור שפה משותפת, האריכו את תהליך הרישום שכאמור בא על סופו ביום שני האחרון.
ועכשיו, מתחילים לעבוד? "במקביל לתהליך ההקמה התחלנו כבר לעבוד באירועים. עד עכשיו עשינו עשרות בודדות של אירועים - ברי מצווה, חתונות, כנסים והופעות. בעוד כחודש נבצע קנייה נוספת של ציוד ונכניס עובדים במשרה מלאה. כל זה בצד המשך של סמינרי הכשרות מקצועיות ורעיוניות לכל חברי הקואופרטיב".
אם אני לא בוגר השומר הצעיר, אפשר להצטרף? "תגיש בקשה, ונדון בזה".
הקפיטליזם במשבר, הזמן לקואופרטיבים
קואופרטיב הוא על פי ארגון הקואופרציה הבינלאומי "התאגדות חופשית ורצונית של כמה אנשים שיש להם כוונה, רצון ומטרה לייצר יחדיו כדי להגשים מטרות ושאיפות כלכליות, חברתיות ותרבותיות באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית".
ההבדל העיקרי בין קואופרטיב לחברה עסקית רגילה הוא מה במרכז - אנשים, או הון. כל קורס בסיסי במבוא לכלכלה יסביר שמטרתה היחידה של החברה העסקית היא לייצר מקסימום רווח לבעליה. לעומת זאת, כיון שקואופרטיב מאגד את חבריו בצורה דמוקרטית ושוויונית, הוא מציב לנגד עיניו מטרות רחבות יותר מאשר השורה התחתונה, בהתאם לסוג הקואופרטיב ומטרותיו. קואופרטיב יצרני למשל, שנמצא בבעלות עובדיו, ישאף להעניק לעובדיו מקום עבודה יציב ובטוח לאורך שנים שעונה על כמה שיותר מצרכיהם. הקואופרטיב המפורסם ביותר מדגם זה בישראל הוא קואופרטיב "אגד" שהתפרסם במשך השנים לא רק בשכר ההוגן של חבריו אלא גם בקייטנות העובדים, תנאי הפרישה ועוד.
כיון שניהול הקואופרטיב הוא דמוקרטי, ההחלטות על דרכו מתקבלות באסיפות של כלל החברים, ובשונה מהמצב בחברה העסקית בו בעל המאה הוא בעל הדעה, בקואופרטיב כל אחד הוא קול אחד. ככל שחברים רבים יותר בקהילה הם חברי הקואופרטיב כך משיקים מטרות הקואופרטיב עם אלה של הקהילה.
בעבר הייתה ישראל מפורסמת ברחבי העולם כמעצמת קואופרציה בזכות הקיבוצים, ארגונים הסתדרותיים רבים ועוד, אך עם ירידת קרנה של תנועת העבודה, חל פיחות גם במעמדם ובהיקף פעילותם של הקואופרטיבים. כיום, עם המשברים המלווים את התגברות כלכלת השוק החופשי, מתחזקת שוב הקריאה לקיום אלטרנטיבה אך למעט מספר התארגנויות מקומיות, לא ניכרת תנופה בהיקף הפעילות הקואופרטיבי. אולי "שומעים חזק" תהווה את הסנונית המבשרת?