מונדיאל הנשים נערך מידי 4 שנים. כאמור, השנה המשחקים משוחקים בשטחה של אלופת שני המונדיאלים האחרונים - גרמניה. 16 נבחרות מכל העולם מחולקות ל-4 בתים, כאשר מנצחות הבתים עולות לשלבים המכריעים. כמובן שנבחרת ה-Frauen (רובן דומות לפראו פרביסינה מאוסטין פאוארס) היא הנבחרת הפייבוריטית להניף את הגביע בגמר שייערך בפרנקפורט, אבל גם לרקדניות הסלסה, לבולסות ההמבורגרים מארצו של הדוד סם ולויקינגיות מנורבגיה יהיה מה להגיד.

המשחק הנשי הוא איטי יותר ונוצץ פחות. כל גבר שרואה את המשחקים בטוח שאם הוא היה על המגרש, הוא לוקח כדור מהשוער שלו, עובר את כל הנבחרת היריבה וקורע את הרשת בכל התקפה. אבל זה גם היופי של המשחק מהמין היפה, במשחקים האלה לא יהיה מאמן כדוגמת "המיוחד" שיעלה את הנבחרת שלו כדי לעשות בונקר ולהרוס את המשחק. השחקניות ייתנו כל טיפת אנרגיה שיש להן, כי זו הבמה הגדולה ביותר שלהן וכמובן ששמחת המשחק היא הרבה יותר אמיתית. בנוסף, בטוח שיפה יותר לראות ערימה של 11 גרמניות בלונדיניות ולא חיבוק קבוצתי של 11 ערסים גלוחי חזה ומשוכי ג'ל.

כדורגל הנשים עשה את הזינוק העיקרי שלו בשנת 1999. המונדיאל נערך אז בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות ושיאו היה הגמר ששוחק באצטדיון הרוז בול שליד לוס אנג'לס, בין הנבחרת המארחת למעצמה המתהווה של סין. האמריקאים שיווקו, כמובן, את האירוע כמעין מאבק בין מזרח למערב והפיצו שמועות לגבי שימוש בתמריצים אצל היריבות המלוכסנות. האצטדיון היה מלא עד אפס מקום ב-100 אלף אוהדים, שבמשך 120 דקות לא ראו גול, והקבוצות הלכו לפנדלים. ברנדי צ'סטיין הייתה האמריקאית האחרונה שניגשה לנקודת הפנדל. כולן, מלבד סינית אחת, כבשו לפניה - מה שאומר שאם היא כובשת ארה"ב לוקחת את הגביע. הבעיטה נכנסה וצ'סטיין, בהתפרצות אדרנלין חסרת עכבות, פשטה את חולצתה וחשפה את חזיית הספורט שלה לעיני כול. התמונה הזו נבחרה לתמונת השנה בספורט.

אמא, הבאתי גביע. ברנדי צ'סטיין

כפי שראיתם בתמונה שגרמה לכם להקליק על הכתבה הזו, לפני פתיחת הטורניר הנוכחי החליטו שחקניות הנבחרת הגרמנית להצטלם לפלייבוי כדי לעלות את המודעות לקיום הטורניר. התמונה עשתה את שלה, כמובן. הפמיניסטיות יגידו שהתמונה הזו עושה רק נזק לענף, או לנשים באופן כללי, אבל דעתי האישית היא שכל עוד מדובר בגימיק כדי לגרום לאירוע עוד קצת פרסום, זה לא מזיק ולא נורא. אחרי הכול האירוע הוא שלהן ולנו נותר רק לשבת במזגן עם אבטיח וגרעינים וליהנות מאירוע ספורטיבי שעוד לא נהרס בידי העולם התאגידי של היום.