כניסה לקהילת במקום
 
דואר אלקטרוני
 
סיסמה
 
שכחת סיסמה?
 
 
משתמש חדש?
 
 
לוח עבודה בקיבוץ.png
 
 
 

בשביל מה תנועה

דף הבית > אקטואליה >  בשביל מה תנועה
 
 
 

בחירת מזכיר לתנועה היא הזדמנות לבנות מחדש את הקטר המוביל עשרות אלפי חברים: סדר יום לבחירות בתנועה הקיבוצית.

מאת: יאיר אלברטון / קיבוץ תמוז, בית שמש
מקור: ארכיון גן שמואל CC BY 2.5

בחודשים האחרונים אני שומע שתי טענות המובילות את הבחירות למזכיר התנועה הקיבוצית למסע יחיד של שעמום עמוק:

האחת, סדר היום של החברים בקיבוצים הוא הסדרת היחסים החברתיים-כלכליים (ערבות, שיוך דירות, פנסיה וכו') ולכן מי שילך להצביע ירצה אדם שיודע איך לסדר "לנו" במסדרונות השלטון את תנאי המעטפת הנוחים ביותר לניהול הדיון הפנימי: מסים כמו פעם, שמירה על ערך הקרקעות, תמיכה במגזר החקלאי ועוד. המסקנה: ערכים - אאוט, אינטרסים – אין.

הטענה השנייה יותר "מפחידה" – התנועה היא גוף ארכאי, היא לא מעניינת אף אחד והיא לא יכולה להשפיע על התהליכים בקיבוצים. המסקנה – אחוז הצבעה נמוך למזכיר התנועה.

על פי הבנתי, המסקנה הראשונה שקרית ואת המסקנה השנייה ניתן לשנות.

אין בישראל מערכת חברתית המנהלת שיחה ציבורית מבוססת ערכים כמו בתנועה הקיבוצית בעשרים השנים האחרונות. גם הציבור הדתי-לאומי המקיים דיונים ערכיים מעוררי השתאות מתמקד בכמה דילמות חשובות (ארץ ישראל, מעמד האישה, חינוך לאמונה וקיום מצוות), אבל לא עוסק כלל במכלול מערכת היחסים הכלכלית המודרנית, שהיא היא "סלע קיומנו".

רוב חברי התנועה הקיבוצית לא שכחו את העיקרון הסוציאל-דמוקרטי הבסיסי – כלכלה ודמוקרטיה הולכים ביחד. בני אדם בחברה מתוקנת מחליטים על עצמם ולא משאירים את ההחלטות ל"גדולים", המבינים, האוליגרכים "היודעים". נכון, כאשר מתפתחת שיחה מסוג זה יש אינטרסים מתנגשים. זאת לא בושה. האדם הערכי והשתפני הוא האדם המסוגל להבין את האינטרס של השני ובעקבות דיון להגיע לפשרה שתתקרב ככל הניתן לאינטרס הכללי.

לכן מסקנתי היא שלא רק שיש דיון ערכי בין חברי התנועה הקיבוצית, אלא שדיון זה יכול להפוך לאות ולמופת לחברה הישראלית בכללה.

ומה באשר לתנועה? כאן דרוש תהליך עומק שבמרכזו עומדת שאלת מיליון הדולר – בשביל מה תנועה? אם התשובה היא אינטרסים, אזי המבנה הנכון הוא משרד עורכי דין, חברי קיבוצים, עם כמה יועצים בעלי ותק ב"התנהלות במסדרונות השלטון" ובא לציון גואל.

אני חושב אחרת – לתנועה הקיבוצית יש תפקיד בעיצוב עתידה של החברה הישראלית כחברה המנהלת דיון ערכי, כחברה המשלבת כלכלה ודמוקרטיה השתתפותית, כחברה שוויונית. המחאה החברתית הוכיחה שיש עוד כמה אנשים שחושבים כמוני על עתיד החברה הישראלית. לצערי לא שמעתי אדם אחד שיאמר – בואו נלמד עם ומהתנועה הקיבוצית איך עושים את זה.

איך צריכה להראות תנועה קיבוצית חדשה היונקת ממקורות העבר ומתאימה את הפרקטיקות החברתיות על סמך הערכים הבלתי משתנים? חייבים לבנות קטר לרכבת המונה 150,000 בני אדם הרוצים קהילה, חברה, שותפות, שוויון ודמוקרטיה השתתפותית. לב הקטר הוא מרכז רעיוני-מעשי שירכז את הידע, יחבר בין הקרונות וישפיע על הנוסעים הפוטנציאליים העומדים על הרציף.
בחירת מזכיר לתנועה היא הזדמנות לבנות מחדש את הקטר – "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה".