כניסה לקהילת במקום
 
דואר אלקטרוני
 
סיסמה
 
שכחת סיסמה?
 
 
משתמש חדש?
 
 
לוח עבודה בקיבוץ.png
 
 
 

החלוץ – למי נחוץ?

דף הבית > אקטואליה >  החלוץ – למי נחוץ?
 
 
 



בבוקר שישי (10.9) התכנסו קרוב למאה איש במועדון עין השופט כדי לדון בשאלת הקשר בין הקיבוץ לשמאל, או אם לנסח זאת באופן חריף יותר, באפשרות שהקיבוץ היה גורם שהפריע להתפתחות השמאל הישראלי. יום העיון אורגן בשיתוף פעולה עם יד יערי ונערך במסגרת חגיגות ה-75 לעין השופט תחת הכותרת הפרובוקטיבית משהו "החלוץלמי נחוץ?".

בדיון עצמו, אם כן, נשחטו כמה פרות קדושות. במושב הראשון, שעסק בשומר הצעיר, אמרה פרופ' אביבה חלמיש, הביוגרפית של מאיר יערי, כי "הקיבוץ נולד מתוך רצון למצוא תחליף למאבק מקצועי ומלחמת מעמדות. תחליף או אולי בריחה" וכי "האתוס ההתיישבותי מילכד את השמאל כי בעוד הוא הזין את השותפות בין החלוצים לבורגנות היהודית, הוא הלביש תדמית שלילית על הפועל העירוני, שהוא יסוד השמאל הקלסי".

היא סיפרה כיצד תנועת השומר הצעיר התנגדה במשך שנים לפתיחת אגף עירוני של תומכיה מחשש לתת בית לעוזבי הקיבוץ בעיר. כמו כן, היא ביקרה את תורת השלבים של השומר הצעיר שגרסה שיש להקדים את הכינון הלאומי למאבק המעמדי. עם קום המדינה, היא הוסיפה, טרח יערי באותות ובמופתים להוכיח ששלב הכינון הלאומי עוד לא הסתיים. לדבריה הדבר נועד בעיקר להצדיק את המשך הנאת קיבוצי השומר הצעיר מהמשאבים הלאומיים שמקורם בורגני.

לטענת פרופ' יצחק גרינברג, היסטוריון של תנועת העבודה ומשק העובדים ומחבר הביוגרפיה הכלכלית-פוליטית של פנחס ספיר, השפעתה של מפ"ם על ההסתדרות, על אף משקלה האלקטורלי הלא מבוטל בתקופות מסוימות, היתה זניחה לחלוטין כל עוד מפא"י החזיקה ברוב מוצק בבית הנבחרים. רק בשנים 1965-1969, כשירד כוחה של מפא"י התחזקה השפעתה של מפ"ם, על-אף שמשקלה האלקטורלי היה קטן בהרבה מבשיאהּ.

הקהל, שהורכב מחברי עין השופט, חברים אחרים מקיבוצי האזור וקיבוצי השומר הצעיר וכן ממתעניינים נוספים, הגיב בעניין. הושמעו כמה התנגדויות מהקהל להצגת הדברים. יוסי בן בסט, דובר מפ"ם בעבר, ציין שלמרות שינוי הדמוגרפיה של ישראל עם העלייה הגדולה מארצות האסלאם שמרה מפ"ם על כוחה, מה שהוכיח את הרלוונטיות המתמשכת שלה גם לפועלים העירוניים.

עמיקם אוסם מאפיקים, לעומת זאת, סיפר על פתיחת תא סטודנטים של מפ"ם אליו הגיע חזן, שהיה חשוב לו במיוחד להצליף בסטודנטים על כך שאינם בקיבוצים. הוא גם הוסיף שהקיבוץ היה עבורו תמיד פרישה מהחברה העירונית.

אמרי רון ממשמר העמק ציין שהקדימות להתיישבות היתה מוצדקת וכי תורת השלבים של השומר הצעיר הועילה בשלב מסוים להתיישבות. הטעות בעיניו היתה עמדת האופוזיציה בכל מחיר שאימצה תנועת השומר הצעיר.

חלוץ מול פועל

המושב השני של הכנס עסק בשאלת היחס בין החלוציות לבין הסוציאליזם בישראל. את המושב פתח פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, בהיסטוריה של תנועת העבודה הישראלית התקיימו הפרדה וניגוד בפועל בין דמות החלוץ לדמות הפועל, כשהבכורה ניתנת לחלוץ. זאת אף על פי שרוב הזמן נתפסים החלוציות והסוציאליזם כמילים נרדפות.

לדברי גוטוויין האתוס של החלוציות הוא של פרישה מתמדת מהחברה. האתוס התפתח באופן טבעי בגולה, כשהגשמת הציונות אכן היתה כרוכה בפרישה מהחברה היהודית הממוסדת, אך בארץ ישראל סתר האתוס החלוצי את הדרך הסוציאל-דמוקרטית שמתאפיינת בפעולה מתוך החברה ודרך החברה ומארגנת את הפועלים העירוניים למאבק למען יצירת מדינת רווחה.

לדברי גוטוויין, העמדה החלוצית סלדה ממדינת רווחה בין השאר משום שהיא הציעה, למשל, דמי אבטלה למי שאינם עובדים, דבר שנתפס כלא חלוצי. כך התאפשר לתנועת העבודה, בניגוד לתנועות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה, להסתפק בפיתוח מדינת סעד רזה למדי עד 1968.

עם עליית הניאו-ליברליזם בישראל בשנות השמונים אפשרה תודעת ההתבדלות החלוצית מהחברה למעמדות המזוהים עם תנועת העבודה לאמץ את דרך ההפרטה והנאו-ליברליזם ועדיין להמשיך לחוש כממשיכי דרכה של תנועת העבודה ההיסטורית.

לדבריו של גוטוויין הגיב ד"ר אבי בראלי, חוקר במכון למורשת בן גוריון ומחבר הספר "מפא"י בראשית העצמאות". בראלי הסכים עם גוטוויין שהיחס לפועל העירוני והמקום שניתן לו בתנועת העבודה היה בעייתי, כפי שעלה באירועים שונים כמו מרד הימאים. אך לדבריו, תליית הפנייה ימינה של תנועת העבודה בחלוציות תהיה הגזמה. לטענתו, בכל מהלך שמאלי ישנו מתח בין הרצון לפעול לשינוי החברה, דבר הדורש פעולה אליטיסטית "מבחוץ", לבין המטרות החברתיות השוויוניות של השמאל. לכן המקרה של החלוציות הישראלית אינו ייחודי.

לדבריו, בעיה חמורה יותר של השמאל הישראלי היתה ההיררכיות והאוטוריטריות שלו, שבגללן לרבים מהעולים של שנות החמישים והשישים לא ניתנה דרך להשתלב ולזכות לייצוג בשמאל, מה שהביא לבסוף את השמאל להפוך יותר ויותר למגזר סגור שמי שאינו חלק ממנו חיפש את ביתו הפוליטי במקומות אחרים.

לדברי טל אלמליח מעין השופט, מארגן יום העיון, "הרעיון היה להעניק לחברי עין השופט כמתנה לשנת ה-75 מפגש עם המחקר העדכני ביותר בנוגע לתפקידו של הקיבוץ ביצירתו או אי-יצירתו של שמאל סוציאל-דמוקרטי בישראל. ברקע עומדת התחושה שתקופת השפל של תנועת העבודה כתנועת שמאל חברתית בעשורים האחרונים קשורה בהיסטוריה של הקיבוץ, שהיה נדבך מרכזי בתוכה".

למרות ההצגה הביקורתית, ההקשבה היתה ערנית ואוהדת ולא נרשמה הידלדלות בנוכחות גם לקראת הסוף, כמעט 5 שעות לאחר הפתיחה.

 

לדברי דני גוטוויין החלוציות היא פרישה מתמדת מהחברה והיא סותרת את הדרך הסוציאל-דמוקרטית שמתאפיינת בפעולה מתוך החברה ומארגנת את הפועלים העירוניים למאבק למען יצירת מדינת רווחה