לא כל מדינות אירופה נמצאות בצרות כלכליות. רוב מדינות צפון אירופה נמצאות במצב לא רע. דנמרק, למשל, נמצאת במצב מצוין: היא נכנסה למשבר האחרון עם אבטלה של 2% ועודף גדול בתקציב השוטף! יש לשער שהמשבר קצת קלקל את התמונה, אבל מצבה עדיין טוב יותר ממצבה של ישראל. דנמרק, שוודיה ונורבגיה אינן יוון, ספרד או איטליה, ואפילו לא צרפת או בריטניה.
גם בדנמרק חיים כ-10% מהגרים. לפני שנתיים שרף נוער אנרכיסטי חלקים ממרכז קופנהאגן והמשטרה נאבקה קשה ימים ארוכים עם הפרחחים. גם בדנמרק האוכלוסייה הולכת ופוחתת. כלומר, דנמרק איננה משוחררת מהצרות החברתיות של העולם המערבי!
דנמרק היא מדינה קטנה – 5.5 מיליון תושבים. יש בה שיטת בחירות דומה לישראל ויש בה ריבוי מפלגות (9 מפלגות בפרלמנט). ממשלה אפשר להרכיב רק מקואליציה של כמה מפלגות. בעבר שלטה בדנמרק המפלגה הסוציאליסטית והיא שהנהיגה את רוב הנורמות המקובלות כיום. אבל גם כאשר עבר השלטון למפלגות השמרניות לא נצפתה נסיגה של ממש מהישגי הסוציאליסטים וממדינת הרווחה. כמו כלכלת ישראל, תלויה כלכלת דנמרק בסחר חוץ.
במה שונה דנמרק מישראל?
"כלכלתה הסוציאל-דמוקרטית של דנמרק מבוססת על מסים גבוהים, מדיניות רווחה מפותחת ואיגודים מקצועיים חזקים. העובדים בדנמרק מאוגדים מאוד: 75% מכל העובדים במשק חברים בקונפדרציה של האיגודים המקצועיים. לאיגודי העובדים השפעה יום יומית על חיי העובדים וניהול מקום עבודתם. המסורת העסקית הדנית כוללת שיתוף מקיף של האיגודים בניהול וברוב החברות יש נציגות לעובדים במועצת המנהלים. כל זאת כמעט ללא התערבות ממשלתית (אין בדנמרק שכר מינימום)".
"בכל חברה בע"מ שבה יותר מ-50 עובדים, שליש מהדירקטוריון מורכב מנציגי האיגוד המקצועי. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר הלא-ממשלתי הדני הן קרנות הפנסיה הממלכתיות וקרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים" (הציטטות מתוך ויקיפדיה ו-Ynet).
הנקודה האחרונה מעניינת במיוחד. גם בישראל רוב ההון המושקע במשק הוא של קרנות הפנסיה וקרנות אחרות שבהן חוסך הציבור את כספו. אלא שבישראל נהוג שאת ההון הציבורי הזה מוסרים בצורות שונות (מניות מיעוט, איגרות חוב וכו') לטייקונים, כמו נוחי דנקנר ויצחק תשובה, ובאמצעות ההון הזה – ההון שלנו – ובעזרת שיטת הפירמידה, הם שולטים במשק הישראלי. רק לאחרונה התפרסם בשנתון דהמרקר שהונו האישי של דנקנר (אחרי המפולת) הוא כ-25 מיליון דולר!!! הוא נמחק מרשימת 500 האנשים העשירים בישראל, והוא "בעל השליטה" באימפריה כלכלית ששוויה הוא כ-80 מיליארד שקלים באמצעות כספנו.
נחזור לדנמרק. שם קיימת אמנה בין האיגודים המקצועיים, הממשלה והמעסיקים: מעסיק יכול לפטר עובד בכל עת. הוא איננו חייב דין וחשבון לאיגוד בנושא זה. אבל הממשלה מתחייבת לשלם למובטל שכר בגובה 90% משכרו האחרון במשך שנתיים. בתקופה הזאת מפעילה עליו הממשלה מנגנון שבודק מה הסיבות לפיטוריו, איפה אפשר למצוא לו תעסוקה חליפית, לאיזו הכשרה הוא זקוק כדי להצליח במקום החדש ודואג להסבה מקצועית אם נדרש. המעבידים מסכימים לשלם מס גבוה כדי לממן את המנגנון שמעניק להם חופש פעולה עסקי מעורר קנאה.
בדנמרק, אגב, אפשר לרשום חברה חדשה במהלך יום אחד.
החינוך בדנמרק הוא חינם (לא "חינם" כמו בישראל) מהעריסה ועד לדוקטורט. מספר כתב דהמרקר שכוס קפה עולה בדנמרק 20 ש"ח. הציבור דווקא מקבל את המחיר בהבנה. איך זה? אם אתה בטוח שהמדינה תדאג לך לחינוך חינם כל ימי חייך, לבריאות חינם כל ימי חייך, לפנסיה הוגנת, להבטחת הכנסה וכו', אומר הכתב, אתה מסכים ברצון לשלם 20 ש"ח בעבור כוס קפה.
כיף לחיות במדינה סוציאליסטית
בקיצור, דנמרק עושה את כל הדברים ה"לא נכונים": היא גובה מסים גבוהים, היא מפרנסת מערכות סוציאליות ענקיות ("ממשלה גדולה"), היא מטפחת את האיגוד המקצועי וכו'. לכאורה, מתחייב תפקוד כלכלי לקוי, תל"ג נמוך וכלכלה ארכאית, לא מודרנית.
אז זהו, שלא! בכל המדדים המקובלים בעולם דנמרק נמצאת במקום ראשון, או באחד המקומות הראשונים.
בתל"ג לנפש, מדד העושר הלאומי, דנמרק נמצאת במקום השביעי עם 60 אלף דולר לנפש לשנה (לפניה נורבגיה וקטאר ואיחוד האמירויות עתירות הנפט), ארה"ב נמצאת במקום 14 (48 אלף דולר לנפש) וגרמניה במקום 20 (44 אלף דולר לנפש). לא רע בשביל מדינה סוציאליסטית.
במדד ג'יני, הבודק את הפער בין עשירים לעניים, דנמרק במקום ראשון (הפער הקטן ביותר בעולם!), גרמניה במקום 11, צרפת במקום 26, ישראל במקום 63 וארצות הברית חולקת עם גאנה את מקום 71. כלומר, דנמרק גם חברתית יותר וגם עשירה יותר!
מדד האושר (יש דבר כזה), ש מפרסמת חברת גאלופ, מודד באיזו מידה מעידים תושבי המדינה על עצמם שהם מרוצים ומאושרים. במדד הזה במקום הראשון – אכן נכון – דנמרק. אחריה פינלנד, נורבגיה, שוודיה והולנד. די כיף לחיות במדינה סוציאליסטית. אגב, ישראל במקום 8 (!) וארה"ב במקום 14.
במדד אי-השחיתות ניו-זילנד במקום הראשון. במקום השני – דנמרק. אחריה, ראה זה פלא, פינלנד, שוודיה, נורבגיה, סינגפור והולנד. ארה"ב נמצאת במקום 24 וישראל במקום 36.
במרץ השנה בחר המגזין "פורבס" בדנמרק כמדינה הטובה ביותר בעולם לעשות בה עסקים! זו השנה השנייה שבה מחזיקה דנמרק בתואר הזה. המדינה הכי סוציאליסטית שהיא גם המדינה שהכי טוב לעשות בה עסקים!
כל זה אינו מוכיח שדנמרק היא המדינה המוצלחת ביותר בעולם מפני שהיא מדינה סוציאל-דמוקרטית. אבל זה מוכיח שאפשר להיות מדינה שהיא גם סוציאל-דמוקרטית וגם בעלת כלכלה מוצלחת מאד. כלכלה ליברלית קפיטליסטית – חזירית יותר או פחות – אינה תנאי להצלחה מקרו כלכלית.
מעסיק יכול לפטר עובד בכל עת. הוא איננו חייב דין וחשבון לאיגוד בנושא זה. אבל הממשלה מתחייבת לשלם למובטל שכר בגובה 90% משכרו האחרון במשך שנתיים
דנמרק עושה את כל הדברים ה"לא נכונים": היא גובה מיסים גבוהים, היא מפרנסת מערכות סוציאליות ענקיות ("ממשלה גדולה") והיא מטפחת את האיגוד המקצועי