בטורים היא מתארת את היחס בין האירועים בארץ ובקיבוץ לבין החיים במרכז התרבות היהודית של אמריקה, דרך חייה הפרטיים של שליחה צעירה בעיר הגדולה.
אני קונה משמע אני קיים: אני מסתובבת ברחוב ופתאום אני נתקלת בחצאית קייצית מעוטרת. אבל סיבה, סיבה, צריך סיבה! ובחוץ הרי יורד גשם, ומי יעז ללבוש חצאית?
חופשי זה לגמרי לבד: כשמישהו מטעטש לידך ברכבת התחתית בניו יורק, אתה לא אומר "לבריאות". כרמל לא הצליחה להתאפק
כאן ועכשיו: היום אנחנו שומעים מוסיקה לבד, רואים סרטים לבד, רוקדים לבד, אוכלים לבד ואפילו שותים קפה על הבר עם עצמנו
המשימה: ויזה: לא פשוט לקבל אשרת כניסה לארה"ב. כרמל יודעת איך עושים את זה, והיא מוכנה ללמד את מי שצריך עזרה
מקסיקו לא מחכה לי: כרמל יושבת על חוף הים במקסיקו ותוהה למה ישראלים דבקים בישראלים אחרים, גם בחו"ל
הכי רחוק שיש: כרמל לא מצליחה להיזכר בפנים של החבר הטוב שנפל, ורק רוצה לשבת על הדשא בקיבוץ ולראות את הזיקוקין
דברים שרואים מכאן: כרמל הייתה צריכה לעבור לניו-יורק כדי לגלות כמה היא אוהבת את ישראל