עזבו אתכן מג'יידייט, לוק פור לאב, ג'וייש דיטינג (למרות שזה טוב לפולנים), קיופיד, קליק טו לאב, מקום טוב ואפילו נפגשים בגורן (ואני מפרגנת על השם), עזבו אתכן מפיק-אפ ברים, מהחברים שמשדכים לכן את כל חבריהם הרווקים. בואנה להודו לה' כי טוב.
אם את חברותית, כלומר, יוצרת שיחה בקלות - פשוט שבי במסעדה, רצוי על הרצפה, ופזרי חיוכים לכל עבר. אם את לא נמנית על אלה, ואת לא, כי את קיבוצניקית עם דפקה של חדר האוכל, הרשמי לאחד החוגים.
יותר חשוב מלהתמיד חשוב לדבר על החוג, כשאת יושבת במסעדה שבחרת לשבת בה. ואגב, אפשר שתבואי לבד, כאן זה לא חדר אוכל. רק את ועוד כמה יחידי סגולה (כלומר קיבוצניקים אחרים) חושבים שאם את יושבת לבד אין לך חברים. השאר פשוט מבינים שאין לך חבר.
אם כן, חשוב לדבר על החוג - דעי מהן האופציות המתחרות, שמות, מיקומים, שעות, מחירים... בקיצור, הביעי דיעה מנומקת, אך לא כמו באסיפה (כלומר לא באגרסיביות), ושלא תתפסי כמסיונרית, כי את זה עושים כבר החב"דניקים. הרי בינינו, אין זה באמת משנה, זה רק כדי שתהיה לך סיבה לפתוח את הפה. ואל תדאגי, כאן כל אחד הוא ישו (גם במראה) ובשורה בפיו. גם את.
מנסיוני חוגי היוגה מלאים בבנות יותר מאשר בבנים, אבל יש גם בנים. ביצועיהם היוגיים מרהיבים, לא בדקתי ביצועים אחרים. בינתיים.
בעבונותיה נרשמה בת דודי, שהיא, כזכור, בת גילי, בת כיתתי ובת קיבוצי, לחוג בישול הודי. היא מצאה עצמה מוקפת בנות ובן אחד, שנגרר על ידי בת זוגו. בישול אמנם חשוב כשיש לך משפחה, אך כעת אנו בשלב של לפני (מתמקדות בלמצוא את המיוחל). גם בחוג צורפות ראינו שליד הצורף ההודי יושבות רק תלמידות. אם בטעות נראה שם בן זכר, הרי שגם הוא נגרר על ידי בת זוגו, לרוב זו כבר הפכה לאשתו, והם מכינים טבעות נישואין במקום אלה שהשאירו בארץ.
את שאר החוגים לא פקדתי. גם לא בת דודי- בת גילי- בת כיתתי- בת קיבוצי. אך במבט כללי שזרקתי סביב, בנים לא הולכים לחוגים. בנים משחקים קלפים ושחמט. בראשון צפוייה לך תחרות, כי בנות משחקות, בשני תהיי יחידת סגולה, מחד. מאידך, מי לעזאזל יודעת לשחק שח?!
פינת השנינות:
אני פותחת פינה חדשה של שנינויות הודו. הקרדיט ניתן לאלו שחשפו אותן בפני, כמובן.
*לפניר - במקום "לפנים", על שם הגבינה ההודית
*לונלי פלנטים - נאמר על אלה שיודעים הכל