מחפשים
עבודה בקיבוץ ? ענף המדגה הוא ענף קלאסי לקיבוצניק המצוי. עבודה תחת כיפת השמיים, שטח נרחב להסתובב בו, ציפורים ושאר חיות השדה סביב, מים זורמים בשפע... ממש חיק הטבע.
ברפת אתה הולך כל היום בחרא של הפרות ונהנה מריח הניחוח שלהן. ב"ג'ונגל" (האבוקדו והפרדס) כל הזמן נמצאים בצל וסגורים בינות לעצים. הטרקטורים הכי חדשים נמצאים בגד"ש, ג'ון-דירים סגורים עם רדיו ומזגן. אבל מה - אתה מניע, משלב בראשון LOW ומתחיל לחרוש קילומטרים בקו ישר. ממש אין עניין.
במדגה אתה עובד בתוך צוות עובדים, לרוב ח'ברה ישראלים ולא אסייתים למיניהם. כל הזמן יש עם מי לדבר ויש עניין: אפשר להרביץ לבני הנעורים שעובדים איתך ולהטביע אותם במים, אפשר לתת לבוס שלך להימרח כנגד השמש במיונז בשפופרת של הד"ר פישר, אפשר לנהל ויכוחים על פוליטיקה ועל שיטות העבודה במדגה, והכי חשוב, אפשר להתעדכן מה היה ביום שישי בפאב.
העבודה במדגה היא עבודה פיזית ביותר, והדייגים מתחזקים ו"מפתחים גופה" בלי הצורך ללכת לחדר הכושר. בקיץ אפשר להשתזף ולקבל אחלה צבע (או לרוב להישרף למוות). העבודה במדגה מגוונת: מעבירים דגים מבריכה א' לבריכה ב', מוציאים דגים לשיווק, בודקים את בריאות הדגים, את איכויות המים ועוד. בחודשי החורף אפשר לרדוף אחר השקנאים והקורמורנים שטורפים דגים בכמויות ולירות ב"שוט-גאן" כדי להבריח אותם (לא לירות בשקנאים! מדובר בציפור מוגנת!).
שמירת לילה בבריכות הדגים היא דרך נוחה לברוח מהעבודה היום יומית. נוסעים בטנדר כל הלילה בין הבריכות, בודקים את אחוז החמצן במים, רואים שהדגים מרגישים בסדר ושאין גנבים. כדי להעביר את השמירה בסבבה תמיד אפשר להזמין מישהי להסתובב איתך בלילה כדי לראות את חיות השדה ולנסות להתחיל איתה (מראה השקנאים עפים בליל ירח מלא הוא מרשים ביותר).
יבואו המקטרגים ויאמרו שהמדגה זu חרא של עבודה: בקיץ מתים מחום, נשרפים בשמש ומתייבשים. בחורף קופאים מקור במים, הדגים משפריצים וסובלים מכל רגע. אבל הכול עניין של השקפה ונקודת הסתכלות, כי כשכל המדינה בשרב כבד הדייגים פשוט צריכים לקפוץ למים להתרענן. וגם בחורף, כשאתה שקוע בבוץ בתוך הבריכה, גשם זלעפות למעלה והדגים משפריצים מלמטה ואתה מת מקור - צריך ליהנות, כי כמה אנשים בארץ ובעולם זוכים לחוויה כזו!?