בִמקוֹם - אתר לצעירים
 
 
 
כניסה לקהילת במקום
 
דואר אלקטרוני
 
סיסמה
 
שכחת סיסמה?
 
 
משתמש חדש?
 
 
 
 
לוח עבודה בקיבוץ.png
 
 
 

מועדון לילה: קשר משפחתי

דף הבית > ארכיון תרבות >  מועדון לילה: קשר משפחתי
 
 
 

"תום שלום. מדבר יואב מנכס לאומי", הדהד המשפט המלחיץ מעברו השני של הסלולרי, והוביל אותי להזעה מוגברת, לדפיקות לב ולחשש שמא פרצה מלחמה והוחלט לגייס את המיותר שבחיילי המילואים של צה"ל. רק לאחר מספר שניות של פאניקה נזכרתי שלא מדובר בפקיד מילואים שהחליט להרוס לי את החיים, אלא במתופף של להקת רוק שאליה התוודעתי כשביקרתי בקיבוץ כברי, אשר ממנו מגיעים כל ארבעת חבריה.
 "השם הגיע כששלושה מאיתנו היו בצבא", מסביר יואב, "זה פשוט הצחיק אותנו לקרוא לעצמנו ככה, ואין לנו שום כוונה להקפיץ אנשים. היו מחשבות לשנות את השם, אבל כבר התרגלנו אליו ואנחנו לא מאמינים שאנשים יראו כרזה להופעה ויחשבו שפרצה מלחמה".
 
אך עם כל הכבוד לשם עדיף להתרכז בלהקה שעומדת מאחוריו, כשמלבד המתופף יואב ארבל, 20, חברים בה הזמר הדר צ'יני, 25, הגיטריסט אילון כהן, 20, והבסיסט שיר ברונר, 21. מבחינה מוזיקלית, אף על פי שמדובר בכלי נגינה מובהקים לרוק, מתקשה יואב להגדיר סגנון מסוים. "באופן כללי אפשר להגיד שאנחנו עושים רוק בעברית, אבל המוזיקה שלנו ממש לא דומה לרוק ישראלי או למוזיקה ששומעים בארץ. יש הרבה נגיעות של פאנק ואפילו רוק כבד".

מה ההשפעות שלכם?
"כל אחד מושפע ממשהו אחר וממה שהוא גדל עליו. אני לא יכול להצביע על אף להקה שאני שומע בה השפעות על המוזיקה שלנו. כל חברי הלהקה שותפים לכתיבה של המילים ושל הלחנים, ככה שכל אחד מביא את ההשפעות שלו".
הדינמיקה בלהקה, כפי שמתאר אותה יואב, היא מצוינת - ומסתבר שיש לזה סיבה. "זה קל וכיף לנו לעבוד יחד באינטנסיביות", הוא מסביר. "גדלנו ביחד באותו קיבוץ, ומעבר לזה, שלושה מתוך ארבעת חברי הלהקה הם בני דודים והרביעי הוא חבר הכי טוב שיש. אנחנו מכירים אחד את השני, יוצאים יחד, יש לנו אותם חברים ומאוד נוח לעבוד ככה, כי אין מתחים ואין מצב שמישהו שומר בבטן. זה מורגש במוזיקה שלנו, והקהל שבא להופעות רואה את זה".
 
איפה אפשר לשמוע אתכם?
"לגבי הופעות אפשר להתעדכן בפייסבוק שלנו. בנוסף, אנחנו נמצאים כעת בתהליך של הקלטת אלבום בכורה בתקווה שהוא ייצא בקרוב. עד אז אפשר לשמוע מספר מצומצם של שירים גם במייספייס.
 
שאיפות לעתיד?
"בגדול, השאיפה שלנו היא להביא את האמנות שלנו לכמה שיותר אוזניים. אנחנו לא מתכננים לשנות את הכיוון המוזיקלי בארץ, אלא פשוט לעשות את מה שאנחנו אוהבים ולגרום לכמה שיותר אנשים ליהנות מזה. אני חושב שהמוזיקה שלנו מאוד קליטה, ולמרות שהיא לא דומה למה ששומעים בפלייליסט היום, לדעתי יש לה מקום להיכנס לשם".
 
פורסם לראשונה ב"דף הירוק"