בקיבוץ פלך מחזה חנוכה הוא כבר כמעט מסורת. כל שנה בארבע השנים האחרונות עלה מחזה בחנוכה, פרי יצירת חברי הקיבוץ. בשלוש השנים האחרונות, אחת הקבוצות של בוגרי השומר הצעיר, קבוצת הכרם, מובילה את העבודה על המחזה. קיבוץ פלך הוא אחת הדוגמאות הבודדות לקיבוץ במודל שיזורי. הקיבוץ מורכב מכמה מעגלים שמקיימים רמות שונות של שיתוף: יש שיתוף מסוים במרחב הקיבוצי: מסי קהילה, סבסוד נסיעות, תרבות משותפת ועוד. בין המעגלים המרכיבים את הקיבוץ יש ארבע קבוצות של בוגרי "השומר הצעיר”. בתוך הקבוצות יש שיתוף עמוק יותר, על בסיס התפישה שאת השיתוף העמוק יותר עושים בקבוצות, בהן קיים קשר אינטימי יותר. מבין החברים והמועמדים לחברות בפלך כ-60 הם מבוגרי "השומר הצעיר”. השנה בחנוכה העלה הקיבוץ את המחזמר "יאסו", שהיה הגדול והמורכב במחזות שעלו בקיבוץ עד היום: המחזמר היה בשתי מערכות, שכל אחת מהן ארכה כ-45 דקות, על הבמה השתתפו 20 חברים ועשרות חברים עבדו על התפאורה, ההגברה, הריקודים והמוזיקה המקורית. המחזמר הוצג מול קהל גדול של חברי קיבוץ ואורחים בחדר האוכל הקטן בקיבוץ פלך. שוחחתי עם עומר מגל (26), חבר קבוצת הכרם בקיבוץ פלך, שהיה מרכזי בהפקה ובבימוי של המחזמר וגם שיחק בו. - ספר לי קצת על המחזמר. על מה הוא היה בעצם? עומר: "המחזמר 'יאסו' שילב בין הסיפור של יוון העתיקה - המיתולוגיה היוונית, הפילוסופים היווניים, עם תרבות יוונית עכשווית ועם שירים של פוליקר, אריס סאן ושירים שעלי מוהר תירגם. את כל זה ניסינו לשזור עם סיפורים אקטואליים על המאבקים החברתיים בישראל וביוון, המשבר הכלכלי ביוון והקפיטליזם והדרדרות הדמוקרטיה בישראל. את כל זה, כמובן, ניסינו לעשות בהרבה הומור, ריקודים ושירים." - המחזמר הוגדר כמחזמר בהפקת קבוצת הכרם. באיזו מידה הוא היה מאמץ משותף של כל קיבוץ פלך? עומר: "אנשים מקבוצת הכרם היו בתפקידים מרכזיים בהפקה, אבל עשרות אנשים מתוך הקהילה הקיבוצית לקחו חלק בהפקה הזאת ובלעדיהם היא לא היתה יוצאת לפועל." - איך הייתה העבודה על המחזה בקיבוץ? עומר: "היה אתגר גדול. לאף אחד מאתנו אין משרת אמן שיכלה לשמש להפקה אינטנסיבית יותר של המחזה. כולנו בקיבוץ אנשים עובדים, סטודנטים. כמעט כולם עובדי חוץ במגוון של עבודות בחינוך והוראה, אך גם מהנדסים ואנשי היי-טק. בערב הקיבוץ מתעורר לחיים: ועדות, תרבות משותפת ועוד. גם העבודה על המחזמר היתה בעיקר בסופי השבוע ובערבים. בסופו של דבר היו שבועיים של עבודה מרוכזת מאוד לקראת העלאת המחזה. אני שואל את עצמי מדי פעם האם יש בפלך הרבה אנשים מוכשרים או שיש משהו באווירה הקיבוצית שמוציאה את היצירתיות מהחברים. אני חושב שגם וגם. יש אצלנו אנשים מאוד מוכשרים בתחומם אבל גם אנשים שמגלים את עצמם בתוך ההזדמנות שהתרבות של פלך מספקת, והרבה אנשים שעם השנים מנסים יותר ויותר לקחת חלק. הקהילה שלנו מעודדת את זה ואנשים רבים יותר משתתפים כל שנה ביצירה." – גם אתה בעצם לא עוסק באמנות ביום יום, נכון? עומר: "אני מדריך ב'פרדס', שהוא מרכז סמינרים של בוגרי 'השומר הצעיר'. אנחנו מדריכים סדנאות, סיורים וסמינרים בתחומים הפורמלי והבלתי פורמלי ובנושאים כמו חברה וכלכלה, החברה הישראלית, תרבות הנוער ומין ומיניות. אנחנו חותרים לפיתוח תפישה ערכית ביקורתית אצל בני הנוער כלפי החברה וכלפי עצמם. כ'פרדס', אנחנו גם עובדים במחלקת החינוך של המטה השיתופי על פורום של מדריכי נעורים בקיבוצים השיתופיים ובקרוב נעלה אתר שישרת את מדריכי הנוער בקיבוצים." יצירה קיבוצית נדמה שיש הזדמנות גדולה בקהילה הקיבוצית השיתופית, שבה המשתתפים והצופים הם גם שותפים לחיים. היא מזמנת צורת עבודה ששוברת את ההגדרות הפורמליות של התאטרון המסחרי. עומר: "העבודה על מחזמר בתוך הקיבוץ היתה ייחודית מאוד. קודם כל, עשינו את הדברים בצורה משותפת מאוד. בהפקות רגילות לאנשים יש תפקידים מוגדרים מאוד והם בדרך כלל לא סוטים מהם. אצלנו, התסריט המקורי היה בסיסי מאוד והרבה מהתוצאה הסופית התבססה על העבודה עם השחקנים ועם הצוות במהלך הכנת המחזמר. העבודה חיברה בין אנשים בקיבוץ שלא תמיד נפגשים בשבילים, שמגיעים בשעות שונות לקיבוץ. זה היה מפגש ייחודי סביב דבר לא רגיל. היתה תחושה חזקה של יחד והתחזקה אצלי התחושה שהתרבות היא הדבק של הקיבוץ." - יש חוויה שזכורה לך במיוחד? עומר: "רקדנו ריקוד יווני ואף אחד מהמשתתפים בו לא רקדן. עבדנו עליו עם דפנה שני שהיא רקדנית ומועמדת לחברות בפלך, ואני חושב שהתוצאה היתה מאוד מוצלחת. זאת תחושה של פריצה לעשות משהו שלא עשינו קודם. בנוסף, לראשונה השתלב במחזמר חבר מקיבוץ משעול של 'המחנות העולים' (מורן צלניק) וזה היה מרגש ומאוד כיף." ביקורת חברתית |