בִמקוֹם - אתר לצעירים
 
 
 
כניסה לקהילת במקום
 
דואר אלקטרוני
 
סיסמה
 
שכחת סיסמה?
 
 
משתמש חדש?
 
 
 
 
לוח עבודה בקיבוץ.png
 
 
 

שותפים בבנק קיבוצי

דף הבית > דעות >  שותפים בבנק קיבוצי
 
 
 

הבנקאות בישראל יקרה יותר מקוטג'. שורת העמלה הנהוגה בישראל היא דוגמה קטנה, המהווה קצה קרחון. בעשורים האחרונים כלכלת ישראל עולה ויורדת צומחת ומתרסקת, רק הבנקים יציבים כמו ספינה במִבְדוק ומרוויחים יותר משנה לשנה.
לא מדובר בניהול מצוין, גם לא במזל, מדובר במערכת אל-כשל שמסופקת להם בידי בנק ישראל והממשלה.
בנק ישראל מאמין רק ביציבות הבנקים, לשיטתו  תכליתם איננה לתת שירות ללקוחות וגם לא לאפשר מערכת פיננסית טובה, הם כאן רק כדי להיות יציבים.
הכלים שנותן להם בנק ישראל הם: הפרשי ריבית, הקטנת הפיקוח על המחירים ומחירי עמלות "בתחרות". תרומת הממשלה לנושא היא חזרה על המנטרה הידועה: תחרות, כי רק תחרות יכולה להוריד מחירים.
 
יש חלופות
הבנקים המסחריים הישראליים אינם האופציה היחידה לשירות פיננסי, בעולם ישנם סוגים שונים של בנקים/ מוסדות פיננסיים שנותנים שירות טוב יותר ובמחיר הרבה יותר זול.
נתחיל במוסדות פיננסיים קואופרטיביים. הבעלים/שותפים מקימים אותם לטובת השותפים וברוב מדינות העולם הם מוגדרים מוסדות ללא כוונת רווח, הם נותנים שירות רק לחברים. בנקים קואופרטיביים הוקמו החל מאמצע המאה ה- 19 בגרמניה ובריטניה ומשם התפשטו לכל אירופה. הם בנויים באופן שונה ממדינה למדינה והיום משתמשים בשירותים שלהם 172 מיליון בני אדם ב- 97 מדינות.  בנקים כאלו הם מוסדות פופולאריים ברפובליקה הדומיניקנית, אירלנד(כמעט לכל אירי יש חשבון בבנק כזה), ברבדוס, טרינידד, קנדה, ארה"ב (43% מהתושבים שותפים). אופי המוסדות האלו משתנה בדרך כלל על פי אופי המדינה, ורובם חברים בארגונים בין לאומיים של מוסדות דומים.
 
המדינה נותנת פתרון
מוסדות פיננסיים אלטרנטיביים נוספים הם מוסדות ששייכים למדינה, כרגע המפורסם בהם הוא בנק צפון דקוטה שזכה והגיע אפילו אל אוזניו מלאות השעווה הקפיטליסטית של דה-מרקר.
הבנק הממשלתי הכי מפורסם היה הג'ירו-בנק של בריטניה, הוא הוקם בתקופת הפריחה של הסוציאל דמוקרטיה (1968) הבריטית ע"י בנק הדואר הבריטי. קשה לדמיין את הבנקאות המודרנית בלעדיו, הוא הראשון שהנהיג פעילות ממוחשבת, הראשון שהציע חשבונות עו"ש נושאי ריבית, הראשון שהכניס בנקאות בטלפון,  והניע תקופה של שיכלולים ושיפורים רבים במערכת. הג'ירו-בנק היה למעשה חלומו של כל סוציאל דמוקרט שרואה כיצד מנגנוני השוק החופשי נכשלים במתן פתרונות פשוטים, יצירתיים, והגיוניים. במקום לפקח, לכעוס, ולקנוס את המערכת הקיימת, מקימים לה תחרות בבעלות המדינה. הממשלות השמרניות שפקדו את בריטניה החל מסוף שנות ה-70 היו מפרקות את הבנק בכל מקרה, אבל ההצלחה שלו זירזה את התהליך והוא הופרט לחתיכות ובא אל סופו בשנת 1989.
 
הבנק הממשלתי הכי טוב היה הח'ירו-בנק (ג'ירו בהולנדית) של הולנד, שהוקם במסגרת בנק הדואר. כל אזרח הולנדי נשא כרטיס מגנטי של הבנק, לכל בית עסק היה חשבון, הבנק ביצע א
 
ת כל הפעולות הפשוטות. ניתן היה להעביר/להוציא מזומן מחשבון פרטי לחשבון פרטי בכל קורא כרטיסים (כולל מכשירים בעסקים), למעשה רק מי שעסק בפיננסים ואשראי פתח חשבון בבנק מסחרי. הבנק נתן שירותים בסיסיים בחברה מודרנית במחירים נמוכים מאוד.
 
 
חלוקת כסף במוצאי שבת, ארכיון נאות מרדכי
 
 
ומה בישראל?
בישראל פותחו בעבר מודלים של מוסדות פיננסיים ללא כוונת רווח. המודל המפורסם בהם הוא ארגוני הקניות של ההתיישבות העובדת. ארגונים אלו קמו כדי לשמש צינור שיתופי לקניה ומכירה שחוסלו במסגרת התוכנית הכלכלית של שנת 1985, בה הועברו רוב נכסי המגזר היצרני לידי המגזר הפיננסי.
מוסדות פיננסיים אחרים כמו אגודת הלוואה וחיסכון התפרקו מעצמם מסיבות מגוונות שעיקרן האשליה כי מרגע שהקמנו מדינה יש על מי לסמוך ואין יותר מקום להבחנה מעמדית ומגזרית.
המוסד הפיננסי האחרון שנשאר כיום הוא בנק הדואר. אותו הממשלה מנסה להפריט בשיטת ייבוש ייחודית, במקום לקצץ תקציבים מגדילים שירותים בלי להגדיל תשתית עד להפרטה הגואלת.
המהפכה של הקיץ האחרון נבטה עם שינוי התודעה של הציבור הישראלי וההכרה כי הדמוקרטיה הישראלית עברה השתלטות עוינת של משטר קלפטוקרטי – אוליגרכי (הר הבית?.. לא בידנו!)  וההבנה שמנגנונים אנושיים (כמו דמוקרטיה) דורשים טיפול והשגחה תמידית בכדי להמשיך לתפקד.
 
 
עמית הרפז הוא חבר המועצה המקומית ראש פינה וחבר חוג יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית.