בִמקוֹם - אתר לצעירים
 
 
 
כניסה לקהילת במקום
 
דואר אלקטרוני
 
סיסמה
 
שכחת סיסמה?
 
 
משתמש חדש?
 
 
 
 
לוח עבודה בקיבוץ.png
 
 
 

הקיבוץ השיתופי – תמונת מצב

דף הבית > אקטואליה >  הקיבוץ השיתופי – תמונת מצב
 
 
 

צוות המטה השיתופי יצא לסבב ביקורים בקיבוציםהשיתופיים. המסקנות: הצורך במסגרת תנועתיתלשיתוף חזק ועולה מהשטח. "עכשיו חובת ההוכחהעלינו". ראיון עם מאיה שפיר
 

כמעט חצי שנה אחרי הכניסה לתפקיד, מסיים בימים אלה צוות המטה השיתופי, בראשותה של מאיה שפיר, סבב ביקורים ושיחות שכבר הגיע לרוב הקיבוצים השיתופיים. הסבב העלה מסקנות רבות לגבי הצרכים, ההתנהלות והדברים המעסיקים היום את הקיבוצים השיתופיים. פנינו לשיחה עם מאיה שפיר כדי לשמוע על כך.
 
 
צוות המטה בביקורו בנערן (צילום: מריו טויב)
 
ש:  ספרי לנו מה היה הרציונל של סבב הביקורים
מאיה: "הרציונל היה קודם כל להכיר את השטח. יהודה סלומון (צובה) ואני חדשים במטה. לפני כן השתתפנו אמנם במזכירות המטה אבל זה לא הביא בהכרח להיכרות עם הקיבוצים. רצינו להבין מה הדילמות שמתעסקים בהן בקיבוצים. שנינו סיימנו קדנציות כמזכירים והתחושה שלנו היא שהקיבוצים השיתופיים צריכים גוף מרכזי, מעביר מידע, תומך, שירכז את הצרכים של הקיבוצים השיתופיים. לצערנו המטה עד היום לא הצליח לשכנע את הקיבוצים שהוא הגוף המתאים לעשות זאת. רצינו  שהביקור יהווה צעד ראשון של רתימה של הקיבוצים לעניין, בתקווה שיחד עם הצעדים הבאים של המטה תיווצר זיקה אמתית בין הקיבוצים לבין המטה".
ש:  מה היה הרושם הכללי ממפגש עם כל הקיבוצים? איך נראים במבט על הקיבוצים השיתופיים היום?
מאיה: "אחד הדברים שהתחדדו לנו הוא שקשה מאוד להגדיר קיבוץ שיתופי ולא שיתופי היום. ההגדרות האלה לא כל כך מתארות את המציאות. יש קיבוצים שמתנהלים באופן שהסיווג של רשם האגודות מגדיר כשיתופי ויש כאלה שלא מתנהלים כך. אך בנוסף לכך ניתן לבדוק את הקיבוצים לפי קריטריון "הרוח" של האנשים ושל הקיבוץ. לא תמיד הרוח נמצאת בהלימה לצורת ההתנהלות הפורמלית. פגשנו קיבוצים שהם שיתופיים בהתנהלותם ושרוב החברים בהם נמצאים במקום אחר. מצד שני פגשנו קיבוצים שעברו שינוי והראש שלהם עדיין שיתופי. יש, כמובן, גם קיבוצים רבים שיש בהם הלימה בין ההתנהלות והרוח.
"נתקלנו בהרבה התלבטויות. מצד אחד יש עיסוק בשאלה מה אנחנו רוצים להיות, ומצד שני פחד גדול לעסוק בשאלה הזאת. יש הרבה שיחה על הסדרי חיים ותקנונים והרבה פחות שיחה על "למה אנחנו חיים כך". בהרבה קיבוצים יש קושי במנהיגות. קשה לאנשים לקחת תפקיד הובלה, לבחור כיוון ולהוביל אליו. מחכים שהציבור יגיד מה הוא רוצה וזה יכול ליצור קשיים. נוצר מזה מצב בו קיבוצים רבים תקועים בחוסר ודאות למשך תקופות ארוכות מאוד. חוסר הוודאות מייצר מציאות בפני עצמו. החברים, שלא יודעים מה יקרה ולאן פני הקיבוץ, מתחילים לחיות ולהתנהל לפי המציאות ממנה הם חוששים, או שאליה הם חושבים שהמציאות תוביל, וכך יוצרים את המציאות הזאת בקיבוץ בלי שהקיבוץ בחר בכך באופן מודע ובלי שמישהו הוביל אליה או רצה אותה. עולה מכך תחושה של פספוס. אם מישהו היה לוקח את זה ביד בזמן, זה היה יכול להיות אחרת.
"התחושה שלנו היא שיש המון עבודה לעשות כדי לחזק את הרוח והרצון של החברים לבחור בקיבוץ השיתופי".
המטה השיתופי בביקור ברמת רחל (צילום מריו טיוב)
"פגשנו קיבוצים שהם שיתופיים בהתנהלותם ושרוב החברים בהם נמצאים במקום אחר. מצד שני פגשנו קיבוצים שעברו שינוי והראש שלהם עדיין שיתופי"

ש: יש דברים חיוביים במובהק שראיתם בביקורים?
מאיה: "בוודאי. יש קיבוצים שאתה רק נכנס וזה כיף. נפגשנו עם מקומות שיש בהם הרבה שלמות עם צורת החיים השיתופית. נפגשנו בהמון אנשים שאכפת להם. הרושם שלנו הוא שמעט מאוד אנשים רוצים שהסיפור הקיבוצי והשיתופי ייגמר ויעלם. צריך לנצל את זה".
ש: מה הבעיות המרכזיות שמעסיקות את הקיבוצים?
מאיה: "יש את עניין הקליטה. אם היתה תקופה שבה לקיבוצים לא היה ברור שהם צריכים לקלוט, התקופה הזו מאחורינו. כמעט כל הקיבוצים הבינו שצריך לקלוט. חלק מהקיבוצים קולטים בדרך הרגילה לחברות מלאה וזה מצוין. חלק מתקשים בנושא הבנייה ולכן מתקשים בקליטה. חלק מתפתים ל"פטנטים" של קליטה לחברות בעצמאות כלכלית שכבר מייצרים מציאות לא שיתופית. זה חבל ואנחנו מנסים לעודד קיבוצים לקלוט חברים לחברות מלאה.
"בכמה קיבוצים עלה גם הרצון להקים מנגנון פרסום ומיון משותף לקליטה. אנחנו בודקים את האפשרות הזאת".
ש:  את יכולה להרחיב על עניין הבנייה?
מאיה: "יש כמה מצבים וצורות התמודדות שנתקלנו בהן בקיבוצים סביב סוגיית הבנייה. יש קיבוצים שיש להם כסף לממן את הבנייה והם בונים והכל בסדר. יש קיבוצים שיש להם הרבה תושבים והם בתהליך של הפיכתם לחברים, או של קליטת חברים במקומם, ולכן אין להם מחסור בבתים. יש קיבוצים שכלכלית יכולים לקחת הלוואה שתאפשר להם בנייה אך יש להם מחסום נפשי מעשיית המהלך הזה. אנחנו מנסים לשכנע אותם שהשקעה בקליטה טובה כמו השקעה בקו ייצור נוסף או טרקטור, דברים שעבורם לוקחים הלוואות בלי להסס. ההשקעה הזאת בסוף מחזירה את עצמה. לבסוף, יש קבוצה של קיבוצים שלא יכולים לקחת הלוואות כי אין להם איך להחזיר אותן. להם צריך למצוא פתרון מוסדי כלשהו שמסוגל לעזור לממן את הבנייה ואנחנו שוקלים אילו נתיבים יאפשרו את זה".
ש: במסמך סיכום הביקורים סימנתם בין הבעיות את הקושי לנהל שיחה קיבוצית שאינה רק תכליתית(איך) אלא נוגעת גם בסיבות לחיי השיתוף (למה). אילו הצעות יש לכם בתחום הזה? באילו ניסיונותחיוביים נתקלתם? מה את יכולה להציע לקיבוצים כבר עכשיו?
מאיה: "ראינו הרבה ניסיונות חיוביים. הרבה אנשים כבר מרגישים ומציינים שהשיחה על משמעות השיתוף חסרה. מעניין לציין שזה קשור גם למחאה של הקיץ והלגיטימציה שהיא נתנה לשיחה אידאולוגית בין אנשים. אנחנו מתרכזים בפיתוח מרכז שילמד הנהגות של קיבוצים להוביל שיחות כאלה. יש לא מעט קיבוצים שמובילים היום תהליכי שיח שנוגעים לכל מישורי החיים. במשמר העמק, רביבים, מעגן מיכאל ורמת רחל, למשל, מקיימים תהליכים שמייצרים התרוממות רוח קיבוצית. החכמה היא להפוך את זה לא לאירוע חד פעמי אלא לתרבות מתמשכת".
ש: יש עוד דברים שחשוב לך להדגיש?
מאיה: "יצרנו במטה קשר עם הפורום של הקיבוצים המתחדשים בני הקיימא. אלו קיבוצים שניתן לראות בהם כיוון הפוך לתהליכי ההפרטה. הם השתנו ועברו תקופה של הסתגלות והם היום מחפשים איך להגדיר את הזהות הקיבוצית באופן שלא הולך ומתמוסס לקיום של יישוב קהילתי חסר ייחוד. הם רוצים לחזור לדבר על ערכים וליצור את עצמם כקהילה מתפקדת עם ערבות הדדית גבוהה. אנחנו בקשר איתם ומוצאים הרבה שפה משותפת. יכול להיות מעניין להפגיש את אלה ששוקלים היום שינוי עם אלה שעושים באופן חלקי את הדרך חזרה ולראות את שתי התנועות הללו נפגשות.
"דבר נוסף – כפי שציינתי, העבודה שלפנינו עצומה והמשאבים מעטים. אנו עובדים עם הרבה מתנדבים ונשמח לכל עזרה נוספת.
"אחד הפרויקטים הוותיקים והחשובים של המטה הוא קורס הניהול החברתי. בקרוב נפתח מחזור י"ג שלו. הקורס מתעדכן כל הזמן ועונה על כל הדרישות המורכבות – מעשיות וערכיות – מבעל תפקיד בקיבוץ שיתופי. אנו ממליצים על הקורס לבעלי תפקידים נכנסים וגם לאחרים, כפיתוח עתודה ניהולית ומנהיגותית.
"לסיום, בכל הקיבוצים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות וקבוצה של אנשים הקדישו שעתיים עד שלוש לשיחה רצינית ופתוחה אתנו על חיי הקיבוץ. זה ממש לא מובן מאליו ומראה על הרצון והצורך בפתרון תנועתי לסוגיות שונות בחיי הקיבוצים. עכשיו חובת ההוכחה עלינו".
 
"הרבה אנשים כבר מרגישים ומציינים שהשיחה על משמעות השיתוף חסרה. מעניין לציין שזה קשור גם למחאה של הקיץ והלגיטימציה שהיא נתנה לשיחה אידאולוגית בין אנשים"

"אנחנו מנסים לשכנע קיבוצים שהשקעה בקליטה טובה כמו השקעה בקו ייצור נוסף או טרקטור, דברים שעבורם לוקחים הלוואות בלי להסס. ההשקעה הזאת בסוף מחזירה את עצמה"